החלטה בתיק בש"א 4348/07

1.         המבקש הוא התובע בתובענה, והמשיבה היא הנתבעת.

2.         במכתב המבקש מיום 16.9.2007 נתבקשה המשיבה להשיב על שאלון, הכולל 25 שאלות, ליתן תצהיר גילוי מסמכים כללי ולגלות שלושה מסמכים ספציפיים שנדרשו.

3.         ביום 18.10.2007 ניתן צו המורה לבעלי הדין לסיים את ההליכים המקדמיים, בתוך 45 ימים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שידרשו.

4.         המשיבה נתנה תצהיר גילוי מסמכים כללי ותשובות לשאלון.

5.         במסגרת בקשה זו הוגשו על ידי המבקש מספר רב של בקשות, כאשר הבקשה הרלבנטית לענייננו  - היא הבקשה מיום 02.12.07, בה עותר המבקש ליתן צו המורה למשיבה להוסיף ולהשיב תשובות טובות יותר לשאלון שנשלח אליה, בצורה מלאה ועניינית, ליתן תצהיר גילוי מסמכים מפורט על פי טופס 11 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), וליתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים שנדרשו (לפי טופס 12 בתקנות).

            המבקש טוען בבקשתו כי המשיבה השיבה תשובות מתחמקות ומזלזלות, שאינן עונות ואינן מתייחסות כלל לשאלות שנשאלו על ידו.

6.         המשיבה טוענת מנגד כי השאלון שהפנה אליה המבקש הינו קנטרני וטורדני שכלל לא ראוי להתייחסות, אך למרות זאת גילתה אורך רוח "ביזבזה מזמנה והשיבה תשובות מלאות ומתאימות לשאלות שנשאלה ואף מעבר לכך".

7.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובכל יתר המסמכים שבפני, סבורני כי יש צדק רב בטענות המבקש, וכי המשיבה לא מילאה את המוטל עליה על פי הצווים שניתנו על ידי ביהמ"ש.

8.         בנוגע לשאלון שנשלח, הרי שהכלל הוא כי מטרת השאלות לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות מהצד שכנגד. בענייננו, מצאתי שמרבית מהשאלות שנשאלו, נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת ואינן מכבידות יתר על המידה. יש לזכור כי עפ"י ההלכה הפסוקה הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת רק לעובדות השנויות במחלוקת במישרין, והיא חלה גם לגבי העובדות שאינן שנויות במחלוקת.

בדרך כלל, בבואו של ביהמ"ש לפסוק בבקשה להורות לבעל הדין להוסיף ולהשיב לשאלון, עליו לבחון כל אחת מהשאלות בנפרד, וליתן החלטה ספציפית לגבי כל שאלה ושאלה. בענייננו, מצאתי שלא היה צורך לבחון כל אחת מהשאלות בנפרד, הואיל והמשיבה התחמקה ממתן תשובות לכל השאלות, בצורה מופגנת ובוטה, ונמצאה כמי שמפרה החלטה של ביהמ"ש. בחלק מהשאלות נתנה המשיבה תשובות על דרך הפנייה, בניגוד להלכה הפסוקה.

לפיכך הצו המורה למשיבה להוסיף להשיב וליתן תשובות טובות יותר בשאלון - מתייחס לכל השאלות שנשלחו אליה המפורטות בשאלון (למעט שאלות 18, 19, 23 ו - 24 - אשר אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסיקה).

9.         בנוגע למתן צו גילוי מסמכים כללי - אני מקבל את האמור בסעיף 13 לבקשה, ומחייב את המשיבה ליתן תצהיר גילוי מסמכים מתוקן ומפורט כחוק, לפי טופס 11 לתקנות, אשר יכלול, בין היתר, התייחסות מפורטת למסמכים המכונים "פוליסות ביטוח", לאילו פוליסות הכוונה, מאיזה תאריך ומה הם המסמכים הבאים בגדרן; התייחסות למסמכים המפורטים בסעיף 6 לבקשה; פירוט מלא של ההתכתבויות וכן כל המסמכים שכונו "רשומות מוסדיות ממחשב הנתבעת", כל מסמך בנפרד, בציון מהותו של המסמך ומועד  עריכתו.

ההלכה הפסוקה הכירה בשאלת גילוי מסמכים או אי גילויים, כי גדר הרלבנטיות של מסמך הינו רחב יותר משאלת קבילות המסמך במשפט (ראה האמור בספרו של  כב' השופט בדימ' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית).

10.        המשיבה לא התייחסה לבקשת המבקש לגלות לו מסמכים ספציפיים. לפיכך, אני מורה למשיבה ליתן תצהיר ערוך כדין, לפי טופס 12, לגילוי מסמכים ספציפיים, באם המסמכים הספציפיים מצויים, ברשותה או בשליטתה, ואם אינם מצויים בידה - מתי יצאו ממנה ומה היה עליהם, בכל הנוגע לשלושת המסמכים המפורטים בעמ' 4 למכתבו של המבקש (הכוונה לצווי עיקול שהוטלו על נכסי המבקש, כל התשובות שניתנו על ידי המשיבה לצווי העיקול וכל התכתובות המצויות בידי המשיבה עם לשכת ההוצאה לפועל, בעניינו של המבקש). 

            המשיבה תפרט בתצהיר כל מסמך בנפרד, מרשימת המסמכים שנדרשו בציון מועד עריכתו ומהותו של המסמך.

11.        המשיבה תמלא אחר הוראות החלטה זו, לכל המאוחר, עד ליום 15.03.08.

12.        יצויין, כי אין בהחלטה זו כדי להכריע בשאלת קבילותם של המסמכים, אלא בשאלת הגילוי ומתן התשובות, כאמור.

13.        בנסיבות הענין,  ולאור כך שמצאתי שיש לאפשר למשיבה לתקן את התשובות שניתנו על ידה - אין מקום לדון בבקשת המבקש למחוק את כתב הגנתה של המשיבה (בקשה מיום 21.01.08). המבקש יוכל לעורר בקשה כזו פעם נוספת, במידת הצורך, באם המשיבה לא תמלא אחר הצו שניתן בהחלטה זו.